יש גישות שונות להגדרת מבעים כתקינים או לא תקינים (ר' תקינות). אפשר לתפוס את התקינות הלשונית כמציינת רמה לשונית בינונית, דהיינו לא גבוהה מאוד ולא נמוכה מאוד. מבעים המופיעים בעיקר בלשון הפורמלית של דוברים משכילים ולא יימצאו בלשון הבינונית כגון בעיתונות, וגם לא בלשון המדוברת או בלשון הילדים –יוגדרו כעל־תקינים. כך גם ההפך.
אלן רוס פרסם ב-1956 מאמר (בתוך קריסטל 1997: 39) על תכונות לשוניות באנגלית של תקופתו, שיש בהן כדי להצביע על זהות מעמדית של הדובר (ר' סוציולקט). הוא הציג רשימה של מבעים חלופיים, כשלכל מבע ברשימתו הוסיף תג שסימנו U, דהיינו: upper-class, או non-U. אפשר לתפוס מבעים רבים הנושאים תג זה כמבעים על־תקינים או תת־תקינים.
מחבר הערך: ד"ר יצחק שלזינגר
מקורות: סיוון תשל"ט
Crystal 1997
ביבליוגרפיה עברית ביבליוגרפיה אנגלית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה