שאילה זרה (לעז) היא חדירת מילים מלועזית אל הלשון העברית. שחדרו מתקופת תחיית הלשון (המאה ה-19) ואילך. יש להבחין בין מילים זרות (שאילה זרה) לבין מילים שאולות. המילים הזרות חדרו מתקופת אליעזר בן יהודה. הן מתאפיינות בכך שיש בהן יסוד זר, ולא נטמעו במשבץ העברי, כלומר אין להן שורש, אין נטיית קניין, והן נשארות עקרות, כלומר לא ניתן ליצור מהן מילים נוספות. כיום יש נטייה לגזור פעלים חדשים גם ממילים זרות. דוגמאות: אמבולנס, טלפון, דיסק, ג'וב, פנצ'ר, ג'יפ, די ג'יי, דיסק און קי, רדיו, וידאו. חלק מהן לבשו לבוש עברי על ידי הוספת סיומות עבריות, למשל אוניברסיטה, אנליזה, אופטימיות, פסיביות, רפורמי, רלוונטי, סינכרוני, גלובלי, אובייקטיבי, תאוריה, היסטוריה, פרוטקציה, אינפורמציה. לעומתן המילים השאולות חדרו בתקופות קדומות יותר של הלשון העברית כמו תקופת המקרא או תקופת חז"ל מן השפות שומרית, אכדית, אשורית, ארמית, יוונית, רומית, פרסית וערבית. הן התאזרחו וכיום נחשבות למילים עבריות. דוגמאות: דלת, טבעת, תרנגול, דוגמה, משכנתא, בדיעבד, להלן, אגב, דהיינו, תריסר, ספסל, סנדל, סימן, טקס, טבלה, ורד, שרוול, אקלים, מרכז, הנדסה.
לשון קולטת מילים, צירופים ותבניות כשמתקיים מגע בין לשונות בנסיבות חברתיות, מדיניות ופוליטיות שונות. לשון בעלת מעמד בין-לאומי דומיננטי, כגון האכדית והארמית בתקופות אחדות במזרח הקדמון, והאנגלית בימינו משמשת מקור שאילה ללשונות עמים שונים. גם הגירה מסיבית של דוברי לשון מסוימת משפיעה על לשון הארץ הקולטת את המהגרים.
מחבר הערך: ד"ר יצחק שלזינגר
מקורות: ניר, תשנ"ג; צרפתי, תשס"א; שורצולד, תשס"ב
Swann et al., 2004
מקורות נוספים: מוצ'ניק, מ' (עורכת) (1995). פסיפס – השפעת הלעז על העברית בת-זמננו. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, גיליון 2.
ביבליוגרפיה עברית ביבליוגרפיה אנגלית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה