דיגלוסיה, המכונה גם דו-לשוניות, היא שימוש בשתי שפות או בשני קודים לשוניים, האחד גבוה (H – High) ומשמש לשון פורמלית, והאחר נמוך (L – Low) ומשמש לשון בלתי פורמלית. בדיגלוסיה יכולות לשמש שתי שפות שונות או שתי רמות של אותה שפה, למשל ערבית ספרותית וערבית מדוברת. הדיגלוסיה בערבית היא תוצאת הפער שבין הערבית הקלסית הגבוהה (שפת הקוראן והשפה הספרותית) לבין שפת הדיבור היומיומית. דוגמה נוספת היא הדיגלוסיה בלשון החרדים. הלשון הגבוהה היא לשון הקודש והלשון הנמוכה, לשון היומיום, היא היידיש. המושג לקוח מתקופת ימי הביניים באירופה, שבה לשון הכנסייה הלטינית נחשבה ללשון הגבוהה (H), ואילו הלשונות המדוברות המקומיות נחשבו לנמוכות (L).
מחבר הערך: ד"ר צבי שראל
מקורות: מחאג'נה ואחרים, 2009; רבין, תשל"ג
