‏הצגת רשומות עם תוויות פסיכולוגיה קלינית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פסיכולוגיה קלינית. הצג את כל הרשומות

תיהלוך הטקסט | Text Processing, Discourse Processing

תיהלוך הטקסט הוא מענפי חקר השיח. תיהלוך הטקסט הוא תהליך קוגניטיבי שבו מעורב הקורא בהבניה מחדש של הטקסט לשם הפקת משמעות ממנו. ענף חדש יחסית זה של חקר השיח עוסק בשאלה: כיצד מושפעות הקריאה והפקת המשמעות מהטקסט מגורמים הנעוצים לא בתכונות הטקסט בלבד, אלא גם בנתוני הרקע של הקורא ובמערכת האסטרטגיות (ע"ע אסטרטגיות קריאה) שהוא מפעיל בתהליך הקריאה; מהו חלקו של הקורא-הנמען באינטראקציה עם הטקסט, ומהי מידת אחריותו להצלחה או לכישלון בהפקת המשמעות מהטקסט.

 חקר התיהלוך החל להתגבש בשנות השבעים המאוחרות ובשנות השמונים המוקדמות כמחקר מסייע לכמה תחומי דעת העוסקות בשיח: סוציולינגוויסטיקה, פסיכולינגוויסטיקה ופסיכולוגיה חינוכית (כגון אינטראקציה כיתתית), פסיכולוגיה קלינית ואף בלשנות חישובית (ממוחשבת).

בתחום החינוך אחת התרומות החשובות של חקר התיהלוך הייתה העתקת מרכז הכובד מחקר הבנת הנקרא במתכונתו המוכרת משנות הארבעים והחמישים, שהתבסס על נוסחאות קריאות (ע"ע), לחקר התהליכים הקוגניטיביים של הקריאה והפקת משמעות ממנה. לפי התפיסה המקובלת כיום, התהליך הקוגניטיבי, שאחד מביטוייו הוא הפעלת הסכמות הקוגניטיביות (ע"ע), מתחיל מיד עם המפגש בין הטקסט לבין הקורא המפעיל שורה של אסטרטגיות למען הפקת המשמעות מהטקסט. מערכת אסטרטגיות הקריאה אמורה לכלול ציפיות וניחושים, השערות והיסקים. מהות האסטרטגיות וכיווני הפעלתן תלויים גם בסוג הטקסט.

תיהלוך הטקסט לפי סוגי טקסטים. סוגי טקסטים שונים מחייבים אסטרטגיות קריאה שונות. כך למשל תיהלוך הטקסט הסיפורי (ע"ע: שיח נרטיבי) מחייב לעקוב אחר התפתחות העלילה והדמויות הפעילות בה; תיהלוך הטקסט ההיצגי מחייב לעקוב אחר היחסים הלוגיים וההיררכיים שבין חלקי הטקסט ולפרשם פירוש נכון כדי להפיק את המשמעות הנובעת מהם (Goelman, 1982); ואילו תיהלוכו של הטקסט הטיעוני מחייב לעקוב אחר היחסים הלוגיים וההיררכיים של הטקסט כמו בטקסט ההיצגי, אך גם אחר מהימנותו של המוען וסמכותיותו ואף אחר מידת התקפות של טיעוניו.

תיהלוך ההיפרטקסט. שונה מכל אלה הוא תיהלוכו של ההיפרטקסט (ע"ע), משום היותו בנוי מקטעים-מקטעים (פרגמנטים) העומדים כיחידות בפני עצמן, וסדר הקריאה שלהם נתון לשיקולו של הקורא. פועל יוצא מכך הוא שהלכידות של ההיפרטקסט מותנית בכללי תיהלוך השונים בתכלית מכללי התיהלוך של טקסט מודפס שאינו היפרטקסט (שראל תשס"ו-תשס"ז).


מחבר הערך: ד"ר צבי שראל
מקורות נוספים: קוזמינסקי וקוזמינסקי, תשנ"ה; שראל, תשנ"ו
                       Goodman, 1971; Tadros, 1994


ביבליוגרפיה עברית     ביבליוגרפיה אנגלית



הוצאה לאור מרכז כתיבה ועריכה

                                                

תיהלוך הטקסט | text processing, discourse processing

מענפי חקר השיח, תהליך קוגניטיבי שבו מעורב הקורא על ידי הבניה מחדש של הטקסט לשם הפקת משמעות ממנו. ענף חדש יחסית זה של חקר השיח עוסק בשאלות כיצד מושפעות הקריאה והפקת המשמעות מהטקסט מגורמים הנעוצים לא בתכונות הטקסט בלבד, אלא גם בנתוני הרקע של הקורא ובמערכת האסטרטגיות (ע"ע) שהוא מפעיל בתהליך הקריאה; מהו חלקו של הקורא-הנמען באינטראקציה עם הטקסט ומהי מידת אחריותו להצלחה או לכישלון בהפקת המשמעות מהטקסט.

חקר התיהלוך החל להתגבש בשנות השבעים המאוחרו נות ה-80 המוקדמות כמחקר מסייע לכמה דיסציפלינות העוסקות בשיח: סוציולינגוויסטיקה, פסיכולינגוויסטיקה ופסיכולוגיה חינוכית (כמו אינטראקציה כיתתית), פסיכולוגיה קלינית ואף בלשנות חישובית (ממוחשבת).

בתחום החינוך אחת התרומות החשובות של חקר התיהלוך  הייתה העתקת מרכז הכובד מחקר הבנת הנקרא (ע"ע) במתכונתה המוכרת משנות הארבעים והחמישים (חקר שהתבסס על נוסחאות קריאות; ע"ע), לחקר התהליכים הקוגניטיביים של הקריאה והפקת משמעות ממנה. לפי התפיסה המקובלת כיום, התהליך הקוגניטיבי (שאחד מביטוייו הוא הפעלת הסכמות הקוגניטיביות, ע"ע) מתחיל מיד עם המפגש בין הטקסט לבין הקורא המפעיל שורה של אסטרטגיות למען הפקת המשמעות מהטקסט. מהות האסטרטגיות וכיווני הפעלתן תלויים גם בסוג הטקסט (ראה להלן), אבל ככלל, מערכת האסטרטגיות אמורה לכלול ציפיות וניחושים, השערות והיסקים (ע"ע: איסטרטגיות קריאה).

תיהלוך הטקסט לפי סוגי טקסטים. סוגי טקסטים שונים מחייבים אסטרטגיות שונות. כך למשל לעומת הטקסט הסיפורי (ע"ע: שיח נרטיבי), שתיהלוכו מחייב לעקוב אחר התפתחות העלילה והדמויות הפעילות בתוכה, נדרש בתיהלוכו של טקסט אקספוזיטורי (ע"ע: שיח היצגי) לעקוב אחר היחסים הלוגיים וההיררכיים שבין חלקי הטקסט, לפרשם פירוש נכון כדי להפיק את המשמעות הנובעת מהם (Goelman 1982. ואילו בתיהלוכו של טקסט ארגומנטטיבי (ע"ע: שיח טיעוני) נדרש הקורא לא רק לעקוב אחר היחסים הלוגיים וההיררכיים של הטקסט (כמו באקספוזיטורי) אלא גם אחר מהימנותו של המוען וסמכותיותו ואף אחר מידת התקפות של טיעוניו.

תיהלוך ההיפרטקסט. שונה מכל אלה הוא תיהלוכו של ההיפרטקסט (ע"ע), עקב היותו בנוי מקטעים-מקטעים (פרגמנטים) העומדים כיחידות בפני עצמן ואף סדר הקריאה שלהם נתון לשיקולו של הקורא. פועל יוצא מכך, שיצירת לכידותו של היפרטקסט מותנית בכללי תיהלוך השונים בתכלית מכללי התיהלוך של טקסט מודפס שאינו היפרטקסט (שראל, תשס"ו-תשס"ז).

מחבר הערך: ד"ר צבי שראל 
מקורות: קוזמינסקי וקוזמינסקי, תשנ"ה; שראל, תשנ"ו;  Goodman 1971;  Tadros 1994