מענפי חקר
השיח, תהליך קוגניטיבי שבו מעורב הקורא על ידי הבניה מחדש של הטקסט לשם הפקת
משמעות ממנו. ענף חדש יחסית זה של חקר השיח עוסק בשאלות כיצד מושפעות הקריאה והפקת
המשמעות מהטקסט מגורמים הנעוצים לא בתכונות הטקסט בלבד, אלא גם בנתוני הרקע של
הקורא ובמערכת האסטרטגיות (ע"ע) שהוא מפעיל בתהליך הקריאה; מהו חלקו
של הקורא-הנמען באינטראקציה עם הטקסט ומהי מידת אחריותו להצלחה או לכישלון בהפקת
המשמעות מהטקסט.
חקר
התיהלוך החל להתגבש בשנות השבעים המאוחרו נות ה-80 המוקדמות כמחקר מסייע לכמה
דיסציפלינות העוסקות בשיח: סוציולינגוויסטיקה, פסיכולינגוויסטיקה ופסיכולוגיה
חינוכית (כמו אינטראקציה כיתתית), פסיכולוגיה קלינית ואף בלשנות חישובית
(ממוחשבת).
בתחום החינוך
אחת התרומות החשובות של חקר התיהלוך הייתה
העתקת מרכז הכובד מחקר הבנת הנקרא (ע"ע) במתכונתה המוכרת משנות הארבעים והחמישים (חקר שהתבסס על נוסחאות קריאות; ע"ע), לחקר התהליכים
הקוגניטיביים של הקריאה והפקת משמעות ממנה. לפי התפיסה המקובלת כיום, התהליך
הקוגניטיבי (שאחד מביטוייו הוא הפעלת הסכמות הקוגניטיביות, ע"ע) מתחיל מיד
עם המפגש בין הטקסט לבין הקורא המפעיל שורה של אסטרטגיות למען הפקת
המשמעות מהטקסט. מהות האסטרטגיות וכיווני הפעלתן תלויים גם בסוג הטקסט (ראה להלן),
אבל ככלל, מערכת האסטרטגיות אמורה לכלול ציפיות וניחושים, השערות והיסקים (ע"ע:
איסטרטגיות קריאה).
תיהלוך
הטקסט לפי סוגי טקסטים. סוגי טקסטים שונים מחייבים
אסטרטגיות שונות. כך למשל לעומת הטקסט
הסיפורי (ע"ע: שיח נרטיבי),
שתיהלוכו מחייב לעקוב אחר התפתחות העלילה והדמויות הפעילות בתוכה, נדרש בתיהלוכו של טקסט אקספוזיטורי (ע"ע:
שיח היצגי) לעקוב אחר היחסים הלוגיים וההיררכיים שבין חלקי הטקסט, לפרשם פירוש
נכון כדי להפיק את המשמעות הנובעת מהם (Goelman 1982.
ואילו בתיהלוכו של טקסט ארגומנטטיבי (ע"ע:
שיח טיעוני) נדרש הקורא לא רק לעקוב אחר היחסים הלוגיים וההיררכיים של הטקסט
(כמו באקספוזיטורי) אלא גם אחר מהימנותו של המוען וסמכותיותו ואף אחר
מידת התקפות של טיעוניו.
תיהלוך
ההיפרטקסט. שונה מכל אלה הוא תיהלוכו של ההיפרטקסט
(ע"ע), עקב היותו בנוי מקטעים-מקטעים (פרגמנטים) העומדים כיחידות
בפני עצמן ואף סדר הקריאה שלהם נתון לשיקולו של הקורא. פועל יוצא מכך, שיצירת לכידותו
של היפרטקסט מותנית בכללי תיהלוך השונים בתכלית מכללי התיהלוך של טקסט מודפס
שאינו היפרטקסט (שראל, תשס"ו-תשס"ז).
מקורות: קוזמינסקי וקוזמינסקי, תשנ"ה; שראל, תשנ"ו; Goodman 1971; Tadros 1994
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה