עיבוד | abridged/adapted text


עיבוד הוא העברה מסוג אחד של טקסט לסוג אחר.  זהו מונח מקובל לסוג שיח הדומה לתרגום (translation), שגם בו יש בו העברה מסוג אחד של טקסט לסוג אחר, אך בניגוד לתרגום שבו יש העברה משפה לשפה, העיבוד מתייחס גם לפעולה הנעשית באותה שפה. יש הכוללים את העיבוד בתחום התעביר (ע"ע תעביר), בדומה לתרגום (ויסבורד, 2007, בעקבות Even-Zohar, 1990 וכתבים נוספים שלו; שביט, 1996). 

העיבוד הוא אחד מסוגי השינוי של מידע טקסטואלי אשר נועדו להתאימו לצורכי מידע אחרים מאלו שלשמם נוצר, ועיקרו השמטה, הוספה, המרה או העברת מקומם של פרטי מידע ברצף הטקסט. וזה להבדיל מסוגי שינוי נפוצים אחרים הנעשים במידע טקסטואלי דוגמת קטלוג, סיכום ותרגום, אשר כללי הפעולה בהם מוכתבים מראש או לפחות נחקרו בדיעבד (ילוב, 2010; פרלמן, 2003). 

בעיבוד משתמר המסר המקורי, וטקסט המקור משתנה באורח מגמתי, בדרך כלל בהתאם לקהל היעד, למשל לילדים, למהגרים וכדומה תוך כדי התאמת הטקסט לדרגת הקושי של קהל יעד זה. עיבוד יכול להיעשות בסוגות שיח שונות. פעמים רבות מקצר המעבד את טקסט המקור. דוגמאות לעיבוד שנעשה בו קיצור הם שייקספיר לילדים כאשר המקור באנגלית, או אגדות חז"ל לילדים כאשר המקור בעברית. העיבוד נעשה על ידי אדם שאיננו מחבר הטקסט המקורי כמו בדוגמאות שלעיל, ולעיתים מבצע מחבר הטקסט המקורי עצמו את העיבוד. כך למשל עיבד דוד שחר את סיפוריו לעולים חדשים (הוצאת גשר).  

יש המכנים "עיבוד" או "עיבוד ספרותי" (literary adaptation) גם סיפורים שנכתבו בעקבות יצירות ספרותיות (שנברג, 2016), בעיקר עממיות, כמו סיפורי סינדרלה למיניהם, למשל "סנדל הזכוכית" של אלינור פרז'ן (Farjeon, 1953) הבריטית (ראו תרגומה של דליה רביקוביץ, 1959). ברקע של עיבודים אלה נמצאת המעשייה העממית, שגם היא איננה אחידה  בניסוחיה מהיותה בעלת נוסחים רבים. גם סרט או מחזה שנכתבו על יסוד יצירה ספרותית מכונים בספרות המחקרית "עיבוד". יש לציין, שכל האחרונים שהוזכרו הם בבחינת יצירות חדשות, ואין בהם מגמה לשַמֵר את המסר של המקור ולשנות אותו באופן מתודי בלבד, בהתאמה לקהל היעד.


מחברת הערך: פרופ' מאיה פרוכטמן






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה