לעריכת טקסטים שתי משמעויות עיקריות: (1) הפקה כוללת של טקסטים ו-(2) שינוי טקסט נתון.
עריכה במובנה הראשון היא הפקת פרסומים, בעיקר ספרים ומאמרים, וסיוע בהוצאתם לאור, והיא כוללת עבודה עם כותבים: מחברי ספרים בערוצי הוצאה לאור, כותבי מאמרים בכתב עת או כותבי פרקים באסופת מאמרים. עריכה מסוג זה כרוכה בפעולות אלה: (1) ייזום; עידוד הכתיבה תוך הדרכה וליווי הכותבים; הערכה ראשונית של כתבי היד וסלקציה (שרון וצבר-בן יהושע, 2009); (2). עבודה עם בעלי תפקידים שונים כגון מנהלים בארגון, מעריכים מומחים בתחומי התוכן, עורכי לשון ומעצבים גרפיים.
עריכה במובן של הפקה כוללת מכונה לרוב עריכה או עריכה ראשית, ומבצעה מכונה בהתאם עורך או עורך ראשי. דוגמאות לעורכים כאלה הן עורך בהוצאה לאור האחראי להפקת הספרים בה או להפקת ספרים בערוץ כלשהו כגון שירה או עיון; עורך כתב עת האחראי לקביעת נושא לגיליון, לפרסומי קול קורא לשם הזמנת מאמרים, להחלטה אם המאמרים המתקבלים מתאימים לכתב העת וראויים לפרסום בו, למשלוח המאמרים למומחים, להוצאת הגיליונות לאור במועד ולהיבטים נוספים של טיפול בהפקה; או עורך של אסופה, שעבודתו בדרך כלל חד-פעמית ונועדה להפיק ספר שפרקיו השונים ייכתבו בידי מחברים שונים, ויאירו זוויות רבות ומגוונות של הנושא.
עריכה במובנה השני, שינוי טקסט נתון, כוללת שתי הגדרות – רחבה וצרה. לפי ההגדרה הרחבה והנפוצה יותר, עריכה היא כל עבודה שאדם עושה כדי לשנות טקסט כתוב, משכתובו והתאמתו למטרה מוגדרת ועד לתיקוני שגיאות דקדוק והקלדה. לפי ההגדרה הצרה, עריכה היא סוג של הגהה או שינוי בטקסט הנוגע לענייני לשון בלבד: דקדוק, פיסוק, אוצר מילים ושגיאות הקלדה (Murie, 1997).
עריכה במובן של שינוי טקסט נתון, על שתי הגדרותיה, נחלקת לשני סוגים לפי מבצע העבודה: עריכה עצמית ועריכה לשונית. עריכה לשונית מתבצעת בידי מומחה בתחום העריכה, שאיננו הכותב. העריכה המקצועית מובחנת מהעריכה העצמית בכך שהיא מביאה לעבודת העריכה עין טרייה ונקודת מבט חדשה על הטקסט (Bisaillon, 2007b; Sadler, 2009).
עריכה במובנה הראשון היא הפקת פרסומים, בעיקר ספרים ומאמרים, וסיוע בהוצאתם לאור, והיא כוללת עבודה עם כותבים: מחברי ספרים בערוצי הוצאה לאור, כותבי מאמרים בכתב עת או כותבי פרקים באסופת מאמרים. עריכה מסוג זה כרוכה בפעולות אלה: (1) ייזום; עידוד הכתיבה תוך הדרכה וליווי הכותבים; הערכה ראשונית של כתבי היד וסלקציה (שרון וצבר-בן יהושע, 2009); (2). עבודה עם בעלי תפקידים שונים כגון מנהלים בארגון, מעריכים מומחים בתחומי התוכן, עורכי לשון ומעצבים גרפיים.
עריכה במובן של הפקה כוללת מכונה לרוב עריכה או עריכה ראשית, ומבצעה מכונה בהתאם עורך או עורך ראשי. דוגמאות לעורכים כאלה הן עורך בהוצאה לאור האחראי להפקת הספרים בה או להפקת ספרים בערוץ כלשהו כגון שירה או עיון; עורך כתב עת האחראי לקביעת נושא לגיליון, לפרסומי קול קורא לשם הזמנת מאמרים, להחלטה אם המאמרים המתקבלים מתאימים לכתב העת וראויים לפרסום בו, למשלוח המאמרים למומחים, להוצאת הגיליונות לאור במועד ולהיבטים נוספים של טיפול בהפקה; או עורך של אסופה, שעבודתו בדרך כלל חד-פעמית ונועדה להפיק ספר שפרקיו השונים ייכתבו בידי מחברים שונים, ויאירו זוויות רבות ומגוונות של הנושא.
עריכה במובנה השני, שינוי טקסט נתון, כוללת שתי הגדרות – רחבה וצרה. לפי ההגדרה הרחבה והנפוצה יותר, עריכה היא כל עבודה שאדם עושה כדי לשנות טקסט כתוב, משכתובו והתאמתו למטרה מוגדרת ועד לתיקוני שגיאות דקדוק והקלדה. לפי ההגדרה הצרה, עריכה היא סוג של הגהה או שינוי בטקסט הנוגע לענייני לשון בלבד: דקדוק, פיסוק, אוצר מילים ושגיאות הקלדה (Murie, 1997).
עריכה במובן של שינוי טקסט נתון, על שתי הגדרותיה, נחלקת לשני סוגים לפי מבצע העבודה: עריכה עצמית ועריכה לשונית. עריכה לשונית מתבצעת בידי מומחה בתחום העריכה, שאיננו הכותב. העריכה המקצועית מובחנת מהעריכה העצמית בכך שהיא מביאה לעבודת העריכה עין טרייה ונקודת מבט חדשה על הטקסט (Bisaillon, 2007b; Sadler, 2009).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה