עריכה עצמית | Self-editing, Self-revision

עריכה עצמית היא עריכה המתבצעת בידי כותב הטקסט. עריכה עצמית נחשבת לשלב האחרון של תהליך הכתיבה, ובאה לאחר שני השלבים הראשונים: שלב התכנון ושלב הכנת הטיוטה (Bisaillon, 2007b). 

עריכה עצמית נעשית לעיתים לקראת פרסום מחדש של הטקסט. דוגמה לכך היא כאשר סופר לילדים עורך בעצמו את ספריו לקראת הוצאתם מחדש לאחר שנים כדי להנגיש אותם לקוראים הצעירים של ימינו, צורך העולה בעיקר בשפה העברית (מאיר, תשס"ח–תשס"ט). 

עריכה עצמית מתקשרת גם לפעילויות לימודיות שנועדו לשפר את כתיבת הלומדים. פעילות לימודית מקובלת היא לאמן תלמידים בעריכת משפטים שגויים כדי לשפר את שלב העריכה העצמית של כתיבתם (ראו למשל אצל Goodley, Carpenter, & Werner, 2007; Murie, 1997). בקרב סטודנטים עריכה עצמית משפרת את כישורי הכתיבה שלהם באותה מידה כמו עריכת עמיתים. שופרו היבטים של כתיב, שימוש במילה המתאימה ושימוש נכון בזמנים (Abadikhah & Yasami, 2014). 

מחברת הערך:  ד"ר אסיה שרון


ביבליוגרפיה עברית     ביבליוגרפיה לועזית

עריכה עצמית | Self-editing, Self-revision

עריכה עצמית היא עריכה המתבצעת בידי כותב הטקסט. עריכה עצמית נחשבת לשלב האחרון של תהליך הכתיבה, ובאה לאחר שני השלבים הראשונים: שלב התכנון ושלב הכנת הטיוטה (Bisaillon, 2007b). 

עריכה עצמית נעשית לעיתים לקראת פרסום מחדש של הטקסט. דוגמה לכך היא כאשר סופר לילדים עורך בעצמו את ספריו לקראת הוצאתם מחדש לאחר שנים כדי להנגיש אותם לקוראים הצעירים של ימינו, צורך העולה בעיקר בשפה העברית (מאיר, תשס"ח–תשס"ט). 

עריכה עצמית מתקשרת גם לפעילויות לימודיות שנועדו לשפר את כתיבת הלומדים. פעילות לימודית מקובלת היא לאמן תלמידים בעריכת משפטים שגויים כדי לשפר את שלב העריכה העצמית של כתיבתם (ראו למשל אצל Goodley, Carpenter, & Werner, 2007; Murie, 1997). בקרב סטודנטים עריכה עצמית משפרת את כישורי הכתיבה שלהם באותה מידה כמו עריכת עמיתים. שופרו היבטים של כתיב, שימוש במילה המתאימה ושימוש נכון בזמנים (Abadikhah & Yasami, 2014). 

מחברת הערך:  ד"ר אסיה שרון


ביבליוגרפיה עברית     ביבליוגרפיה לועזית

עריכה עצמית | Self-editing, Self-revision

עריכה עצמית היא עריכה המתבצעת בידי כותב הטקסט. עריכה עצמית נחשבת לשלב האחרון של תהליך הכתיבה, ובאה לאחר שני השלבים הראשונים: שלב התכנון ושלב הכנת הטיוטה (Bisaillon, 2007b). 

עריכה עצמית נעשית לעיתים לקראת פרסום מחדש של הטקסט. דוגמה לכך היא כאשר סופר לילדים עורך בעצמו את ספריו לקראת הוצאתם מחדש לאחר שנים כדי להנגיש אותם לקוראים הצעירים של ימינו, צורך העולה בעיקר בשפה העברית (מאיר, תשס"ח–תשס"ט). 

עריכה עצמית מתקשרת גם לפעילויות לימודיות שנועדו לשפר את כתיבת הלומדים. פעילות לימודית מקובלת היא לאמן תלמידים בעריכת משפטים שגויים כדי לשפר את שלב העריכה העצמית של כתיבתם (ראו למשל אצל Goodley, Carpenter, & Werner, 2007; Murie, 1997). בקרב סטודנטים עריכה עצמית משפרת את כישורי הכתיבה שלהם באותה מידה כמו עריכת עמיתים. שופרו היבטים של כתיב, שימוש במילה המתאימה ושימוש נכון בזמנים (Abadikhah & Yasami, 2014). 

מחברת הערך:  ד"ר אסיה שרון


ביבליוגרפיה עברית     ביבליוגרפיה לועזית

הגהה | Proofreading, Copyediting

הגהה היא בדיקת טקסט ותיקון שיבושים בולטים שמקורם בהקלדה או בסיבות טכנולוגיות, וכן תיקון שגיאות בולטות שמקורן חריגה מהלשון הנורמטיבית בעיקר בתחום הכתיב והדקדוק (copyediting) (Bisaillon, 2007a). הגהה היא אפוא אחת הפעולות המרכיבות את פעולת העריכה. 

המילה העברית הגהה (מילולית – הארה, מן השורש נג"ה) מצביעה על תפיסת פעולה זו כהארת הטקסט המשובש, שנתפס כחשוך.   

יש המשתמשים במונח "הגהה" במשמעות רחבה יותר, קרובה לעריכה: התערבות צד שלישי בטקסט, הכרוכה בהכנסת שינויים (Harwood, Austin, & Macaulay, 2009, 2010, 2012). 

בעבר יוחד המונח הגהה להשוואה בין כתב היד המקורי של הכותב שנכתב ביד לבין אותו טקסט במצבו המודפס כדי לאתר טעויות שנפלו בעת ההעתקה, כמו שיבושי מילים או השמטת מילים ושורות.

מחברת הערך: ד"ר אסיה שרון

ביבליוגרפיה עברית     ביבליוגרפיה לועזית