משלב | Register

המונח מִשְלָב מציין גוון לשוני המשמש בפי המוען (ע"ע מְעִינוּת) בנסיבות מסוימות, חברתיות או אחרות, ומציין בעיקר הבדלים בדרגת ההלימות (ע"ע) והפורמליות (ע"ע פורמליות הנסיבות, פורמליות של טקסט) של השיח. הוא סוג לשון המושפע משילוב של מאפיינים לשוניים עם מאפיינים חברתיים. מאפייני הנסיבות העיקריים הם אלה: (1) תחום השיח (ע"ע), (2) אופן השיח (ע"ע), (3) מטרת השיח (ע"ע) ו-(4) תפקיד בעלי השיח ויחסי המעינות שביניהם. כל אלה באים לידי ביטוי בולט בדרגת הפורמליות של השיח. טקסט של משלב עשוי להתאפיין על פי תכונות שונות, כגון הרמה הלשונית (ע"ע) (גבוהה או נמוכה), רמת הנורמטיביות (ע"ע) כלומר התקינות הלשונית ועושר אוצר המילים. 

ההנחה היא כי לכל משתמש בלשון יש חלופות לשוניות-סגנוניות שהוא בורר מתוכן את זו התואמת את נסיבות השיח. שונותו של המשלב (ע"ע שונות לשונית) מתאפיינת בכמה משתנים לשוניים ייחודיים לו. בתהליך זיהוי המשלב נתפס המוען כיסוד הבלתי משתנה, ואילו הנסיבות שבהן הוא מתממש – כיסוד המשתנה. יוצא אפוא כי כדי לזהות את המשלב הלשוני של ביטוי כלשהו, על החוקר לברר מהו הרקע החוץ-לשוני של השיח. 

המונח לקוח מתחום המוזיקה ומציין בה סולם מוזיקלי (האלידיי ואחרים, 1964). בתחום הבלשנות הוא נפוץ בתחומי הסטיליסטיקה (ע"ע) והסוציולינגוויסטיקה (ע"ע).


מחבר הערך: ד"ר יצחק שלזינגר
מקורות: מוצ'ניק, תשס"א; ניר, תשל"ו, תשמ"ד; קדרי, תשמ"א; שלזינגר, תש"ס; Enkvist, 1964; Halliday, 1964.  


ביבליוגרפיה עברית     ביבליוגרפיה אנגלית

סוציולקט | Sociolect

סוציולקט הוא דיאלקט לשוני או תת-לשון. הסוציולקט הוא לשונה של קבוצה חברתית בעלת מאפיינים לשוניים מיוחדים לה. הסוציולקט עשוי לייחד את לשונם של דוברי קבוצה חברתית שחבריה משתייכים למעמד חברתי-כלכלי משותף, לתחום עיסוק משותף או אף למקום גאוגרפי משותף כגון "צפון" מול "דרום" (צפון תל אביב לעומת דרום תל אביב). בבריטניה למשל, עקב החלוקה המעמדית החריפה, נוצרו קווים לשוניים בולטים ביותר לפי מאפיינים מעמדיים וגאוגרפיים. 

בשנות השישים היה זה הסוציולינגוויסט הבריטי בזיל ברנשטיין (Basil Bernstein 1964) שהבחין בלשון בני נוער משכבות מצוקה קווים המבדילים בבירור בינם לבין בני נוער מהמעמד הבינוני. להבחנה זאת הוא נעזר במינוח "דוברי 'הצופן הלשוני המצומצם'" לעומת "דוברי 'הצופן הלשוני המורחב'". 

יש המתנגדים לחלוקת דוברי הלשון  לפי סוציולקטים. טענתם היא שהמרחב החברתי הוא רב-ממדי ודינמי ואילו החלוקה לפי סוציולקטים היא חד-ממדית, ואין בה כדי לשקף את ההתנהגות הלשונית לאמיתה. זאת משום שהיחיד המסוּוג לקבוצה חברתית כלשהי עשוי למקם את עצמו במסגרות חברתיות שונות לפי הנסיבות והצרכים (ע"ע משלב). למשל הפרט המסוּוג בדרך כלל למעמד חברתי של עובדי בית חרושת על פי עיסוקו, עשוי להשתתף בחוג לימודי בבית כנסת וגם להשתייך כמתנדב לצוות רפואי של בית חולים. בעקבות עיסוקיו השונים משתנים מאפייני לשונו. לפיכך לא נכון לתייגו לקבוצה סוציולוגית קבועה (Wardaugh, 1986) (ר' גם דיאלקטולוגיה, אידיולקט).

מחבר הערך: ד"ר צבי שראל 
מקורות נוספים: מוצ'ניק, 2004; ניר, תשל"ט; שטאל, תשל"ז; Trudgill, 1983.

ביבליוגרפיה עברית     ביבליוגרפיה אנגלית

סוציולינגוויסטיקה | Sociolinguistics

סוציולינגוויסטיקה היא בלשנות חברתית, אחד מענפי המאקרו של הבלשנות. היא מתמקדת בחקר הזיקה ההדדית שבין הלשון לבין החברה. יש הרואים את הסוציולינגוויסטיקה כאחד משלושת ענפי בלשנות-המאקרו  (macro-linguistics), עם הפסיכולינגוויסטיקה והאתנולינגוויסטיקה, וזאת משום שלכל אחד מענפים אלה הסתעפויות לענפי משנה ולתת-נושאים, המשמשים מוקדים למחקרים נפרדים ונחקרים בשיטות מחקר ייחודיות (Lyons, 1981).

ביסוד המחקר הסוציולינגוויסטי כמה הנחות יסוד והן אלה:

1. הלשון היא מערכת דינמית המשתנה בהתמדה. דוגמה לכך היא השוני שבין לשון חז"ל לבין לשון המקרא.
2. קיימת שונות בין קבוצות שונות של דוברי אותה שפה בתוך אותה  קהילת לשון, אם בשל הבדלים במעמד האתני או במעמד החברתי-כלכלי ואם בשל אזורים גאוגרפיים שונים. שונות זאת יוצרת קהילות שונות של דוברים, המתאפיינות בסימני היכר לשוניים מיוחדים. 
3. הדובר היחיד משנה בהתמדה את דרכי הבעתו, כחלק מיחסי הגומלין החברתיים המשתנים בהתאם לנסיבות התקשורתיות (ע"ע מִשלב). 

הסוציולינגוויסטיקה היא מסגרת התייחסות עיונית, שמתוכה מסתעפים נושאים יישומיים רבים, שתרמו להתפתחותם של כלי מחקר שונים המותאמים לנושאים אלה, כגון רבדים (ע"ע רובד), משלבים (ע"ע מִשלב), דיאלקטים גאוגרפיים ומעמדיים (ע"ע דיאלקטולוגיה), שאלות של טהרנות ותקינות לשונית (ע"ע), לשונות מעורבות כמו פידג'ין (Pidgin) וקראול (Creole, ע"ע) ועוד. 

מחבר הערך: ד"ר צבי שראל
מקורות:Hudson, 1981; Labov, 1994; O'Grady et al., 1993; Van Dijk, 1997

ביבליוגרפיה עברית     ביבליוגרפיה לועזית