המונח מִשְלָב מציין גוון לשוני המשמש בפי המוען (ע"ע מְעִינוּת) בנסיבות מסוימות, חברתיות או אחרות, ומציין בעיקר הבדלים בדרגת ההלימות (ע"ע) והפורמליות (ע"ע פורמליות הנסיבות, פורמליות של טקסט) של השיח. הוא סוג לשון המושפע משילוב של מאפיינים לשוניים עם מאפיינים חברתיים. מאפייני הנסיבות העיקריים הם אלה: (1) תחום השיח (ע"ע), (2) אופן השיח (ע"ע), (3) מטרת השיח (ע"ע) ו-(4) תפקיד בעלי השיח ויחסי המעינות שביניהם. כל אלה באים לידי ביטוי בולט בדרגת הפורמליות של השיח. טקסט של משלב עשוי להתאפיין על פי תכונות שונות, כגון הרמה הלשונית (ע"ע) (גבוהה או נמוכה), רמת הנורמטיביות (ע"ע) כלומר התקינות הלשונית ועושר אוצר המילים.
ההנחה היא כי לכל משתמש בלשון יש חלופות לשוניות-סגנוניות שהוא בורר מתוכן את זו התואמת את נסיבות השיח. שונותו של המשלב (ע"ע שונות לשונית) מתאפיינת בכמה משתנים לשוניים ייחודיים לו. בתהליך זיהוי המשלב נתפס המוען כיסוד הבלתי משתנה, ואילו הנסיבות שבהן הוא מתממש – כיסוד המשתנה. יוצא אפוא כי כדי לזהות את המשלב הלשוני של ביטוי כלשהו, על החוקר לברר מהו הרקע החוץ-לשוני של השיח.
ההנחה היא כי לכל משתמש בלשון יש חלופות לשוניות-סגנוניות שהוא בורר מתוכן את זו התואמת את נסיבות השיח. שונותו של המשלב (ע"ע שונות לשונית) מתאפיינת בכמה משתנים לשוניים ייחודיים לו. בתהליך זיהוי המשלב נתפס המוען כיסוד הבלתי משתנה, ואילו הנסיבות שבהן הוא מתממש – כיסוד המשתנה. יוצא אפוא כי כדי לזהות את המשלב הלשוני של ביטוי כלשהו, על החוקר לברר מהו הרקע החוץ-לשוני של השיח.
המונח לקוח מתחום המוזיקה ומציין בה סולם מוזיקלי (האלידיי ואחרים, 1964). בתחום הבלשנות הוא נפוץ בתחומי הסטיליסטיקה (ע"ע) והסוציולינגוויסטיקה (ע"ע).
מחבר הערך: ד"ר יצחק שלזינגר
מקורות: מוצ'ניק, תשס"א; ניר, תשל"ו, תשמ"ד; קדרי, תשמ"א; שלזינגר, תש"ס; Enkvist, 1964; Halliday, 1964.
ביבליוגרפיה עברית ביבליוגרפיה אנגלית
מחבר הערך: ד"ר יצחק שלזינגר
מקורות: מוצ'ניק, תשס"א; ניר, תשל"ו, תשמ"ד; קדרי, תשמ"א; שלזינגר, תש"ס; Enkvist, 1964; Halliday, 1964.
ביבליוגרפיה עברית ביבליוגרפיה אנגלית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה