שיטת מחקר הרווחת במחקרים של ניתוח השיחה. לפי האתנו-מתודולוגיה, לשפה הדבורה אנו חשופים מיד עם היוולדנו, והיא הבסיס לכל תקשורת אנושית. לפיכך השיח הדבור נותר הפרוטו-טיפוס של השימוש הלשוני. הגישה האתנו-מתודולוגית גורסת שהמחקר צריך להתבסס על נתונים הנאספים מתוך היקרויות בתקשורת הטבעית, והיא דוחה את השימוש בראיונות מוזמנים ומתוכננים מראש. הנימוק לכך הוא כי אין בכוחם של נתונים המופקים מראיונות מתוכננים מראש לשקף את העושר הטבעי ואת השונות הרבה של הלשון, ועל כן נשקפת סכנה שהחוקר יבחר מראש בנתונים הנראים לו מתאימים למחקר שהוא עורך, ועל פיהם יגיע למסקנות מוטות. אנשי האתנו-מתודולוגיה מתנגדים לאותם נתונים מלאכותיים שנוצרו במוחו של החוקר. בהתאם לכך הם מעדיפים את המחקר האיכותני על פני הכמותי, משום שהמחקר האיכותני מאפשר לחשוף את המקורות ואת כללי התקשורת של המשתתפים באינטראקציה בעלת מאפיינים ייחודיים לנסיבות. הפרדיגמה המחקרית של המחקר האיכותני לפי גישת האתנו-מתודולוגיה הולמת אפוא מחקרים שתכליתם לבאר תהליכים ותכסיסים שהמְתַקשרים נוקטים כדי להבין את הזולת ולהיות מובנים לו. את המונח טבע גרפינקל (Garfinkel, 1967).
מחבר הערך: ד"ר צבי שראל
מקורות נוספים: de Beaugrande, 1997; Pomerantz & Fehr, 1997; Slembrouck 2000
ביבליוגרפיה עברית ביבליוגרפיה אנגלית
מחבר הערך: ד"ר צבי שראל
מקורות נוספים: de Beaugrande, 1997; Pomerantz & Fehr, 1997; Slembrouck 2000
ביבליוגרפיה עברית ביבליוגרפיה אנגלית
 |
הוצאה לאור מרכז כתיבה ועריכה
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה