ניתוח השיחה הוא אחד משלושת ענפיו העיקריים של חקר השיח (ע"ע), נוסף לבלשנות הטקסט ולתיהלוך הטקסט.
כבר בשלב מוקדם של התפתחות חקר השיח חל פיצול בין חקר השיח הכתוב, שעיקר מימושו בבלשנות הטקסט לבין חקר השיח הדבור, שהביא ליצירת ענף נפרד: ניתוח השיחה. בעוד בלשנות הטקסט צמחה מתוך הבלשנות הכללית, תורת הספרות והרטוריקה, ניתוח השיחה מתבסס גם על הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. כענף מחקרי חותר ניתוח השיחה לתיאור התקשורת הדבורה. השאלה המרכזית שהמחקר מתמקד בה היא כיצד מפיק הדובר שיחה המובנת לזולת, וכיצד משתתפי השיחה מסוגלים להבין את דברי זולתם. כבסיס לצמיחת ניתוח השיחה שימשו בעיקר מחקרים עצמאיים שעסקו בשני תחומי חקר השיח הדבור: השיח הלימודי (ע"ע) המוכר כ-classroom language, והשיח התרפויטי (ע"ע). במרוצת הזמן נוספו לאלה גם השיח המשפחתי סביב שולחן האוכל (dinner table conversation) (Blum-Kulka, 1997b, ע"ע שיח משפחתי ושיח פוליטי, וכן ע"ע דו-שיח ורב-שיח).
המטרה המשותפת לכל המחקרים הללו הייתה לגלות את חוקיות האינטראקציה המילולית והלא-מילולית, כגון מאפיינים לשוניים ופרה-לשוניים (ע"ע) של פתיחות ושל סיומים, חילופי צעדים ורמזים להמשכיות, חזרות והיסוסים, משפטים ללא סיום, אינדיקציות לקוהרנטיות של השיחה ועוד.
מאוחר יותר, בשנות התשעים, תרם השיח הפוליטי על כל צורותיו, בעל פה ובכתב, בדפוס או במדיה האלקטרונית, תרומה משמעותית לצמיחתו של ענף חדש בחקר השיח: חקר השיח הביקורתי (ע"ע: חקר השיח).
מחבר הערך: ד"ר צבי שראל
מקורות נוספים: בלום-קולקה, תשמ"ב, תש"ס; וייצמן, תש"ס; שראל, תשס"ו;
Brumark, 2006; Fetzer & Weizman 2006; Labov & Fanshel 1977; Sinclair & Coulthard, 1975
ביבליוגרפיה עברית ביבליוגרפיה לועזית
ביבליוגרפיה עברית ביבליוגרפיה לועזית
 |
הוצאה לאור מרכז כתיבה ועריכה
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה