לקסיקון שראל למונחי טקסט, עריכה, שיח וסגנון: ספטמבר 2016

דבר העורכת

לקסיקון שראל למונחי טקסט, עריכה, שיח וסגנון הוא לקסיקון מקוון, חופשי לשימוש חוקרים, סטודנטים וכלל הציבור, ללא תשלום וללא צורך בהרשמה, בהזדהות ובסיסמה. הערכים עוברים שיפוט עמיתים קפדני, ומועברים לאחר תיקונים ואישור העמית לעריכת לשון, הכוללת בין השאר בדיקת מבנה הערך והתאמתו לדרישות הלקסיקון.

עשרות מערכי הלקסיקון כבר פתוחים לשימוש, ועם הזמן יועלו שאר הערכים. חוקרים המעוניינים לסייע ברעיונות לתיקון, בהוספת תכנים, בעדכון ערכים וכן בכתיבת מונחים חדשים, יוכלו ליצור קשר עם ההוצאה לאור במייל או בטלפון (את הפרטים אפשר לראות בסוף הקדמה זו ובלקסיקון), ונקבל בשמחה כל פנייה. ערכים חדשים ייבחנו במערכת, ואם יימצא שהם מתאימים ללקסיקון הם יועברו לשיפוט. רשימת המונחים שנמצאים כבר על שולחן המערכת ומתעתדים לעלות ללקסיקון, מופיעה בסוף הקדמה זו.

חסרונו של לקסיקון מקצועי עברי מעודכן בתחומי השיח, הטקסט, הסגנון והעריכה מורגש זה כבר לנוכח התפתחויות בחקר השיח ובחקר הסגנון (שלזינגר, פרוכטמן ושראל, 2008) והתפתחות חקר העריכה (שרון, תשס"ח–תשס"ט; Bisaillon, 2007). ספרות המחקר הבלשנית הועשרה בשני מילונים עבריים הכוללים מונחים בחקר השיח ובחקר הסגנון – האחד של כהן, ינאי וניר (תשמ"ו): מילון מונחים עברי–אנגלי בבלשנות שימושית; והאחר – של שורצולד-רודריג וסוקולוף (תשנ"ב): מילון למונחי בלשנות ודקדוק. ואולם הללו חוברו לפני שלושה עשורים ומעלה, ומאז ראו אור התפתח חקר הבלשנות ובייחוד בלשנות הטקסט, ונטבעו מונחים חדשים שהיה צורך לרשום וללקט לתוך מילון חדש (שלזינגר, פרוכטמן ושראל, 2008).

תחום העריכה לא נכלל במילוני הבלשנות הללו, וגם לא במילונים אחרים למונחי מחקר. כמה סיבות להכללת תחום זה בלקסיקון הנוכחי. ראשית, הטקסט, השיח והסגנון הם עיקר עניינו של תחום העריכה. שנית, תחום זה משופע במונחים בעלי משמעויות עמומות ומשמעויות כפולות למונחים דומים, והלקסיקון יאפשר את הבהרתם. שלישית, תחום העריכה הוא שדה חדש של מחקר, והתכנים וההפניות הביבליוגרפיות בלקסיקון עשויים לעורר ולעודד חוקרים להעמיק בו ולקדם אותו.

תפקידו הראשון של הלקסיקון הוא להציג הגדרה קצרה ובהירה עבור המשתמשים הפסיביים, שיוכלו להסתייע בלקסיקון ברצותם להבין את המונחים כאשר הם נתקלים בהם. תפקיד נוסף הוא לחזק את ביטחונם של אלה שהמונחים מוכרים להם, אך בדיקה ובירור נוסף של משמעותם נחוץ להם לצורך שימוש פעיל במונחים. הלקסיקון, בניגוד למילון שיריעת הערכים שבו קצרה, מאפשר להביא תוכני רקע והסבר למעוניינים להבין מעט יותר את הנושא. תפקיד אחרון וחשוב של הלקסיקון הוא היכרות ראשונית עם הידוע בספרות המדעית ומתן כיוונים להמשיך בלמידה עצמית.

בהתאם לתפקידיו של הלקסיקון הוחלט ליצור אחידות מבנית, ככל שהתכנים מאפשרים. הוחלט לבנות את הערכים מן ההגדרה העניינית והממוקדת אל מעגל רחב יותר של רקע והסבר, משם לעבור לתכנים הנוגעים למחקר ולבסוף להגיע למעגל ההיקפי של נושאים חיצוניים להבהרת המונח. מבנה ערך בלקסיקון זה מסודר אפוא כך: (1) הגדרה, רצוי במבנה משפט שמני של א' = ב'; (2) הרחבה (מתן רקע, הסבר, פירוט, דוגמה); (3) מחקרים בנושא; (4) תוספות בהיקף הרחב, כגון מידע על מי שטבע את המונח.

בגוף הטקסט אפשר למצוא שתי צורות רישום הפניות, לפי העדפת מחבר הערך. בחלק מן הערכים מופיעות ההפניות בגוף הטקסט ובסוגריים, כמקובל בסגנון APA; ואילו בערכים אחרים המקורות מרוכזים בתחתית הערך, על מנת שלא לפגוע ברצף קריאת הערך. עם זאת הוחלט כי בערכים חדשים שייכתבו מכאן ואילך, יצוינו ההפניות בגוף הערך ובסוגריים על מנת לאפשר לקוראים לדעת על איזה מקור מתבסס כל תוכן המופיע בערך, ומכאן גם לדעת אילו תכנים הוסיף המחבר משלו.

במקרים שהחליט המחבר להוסיף מקורות להרחבה, הם מובאים בסיום. בתחתית כל דף יש שני קישורים לפריטים הביבליוגרפיים המלאים: האחד לרשימה הכוללת של כל המקורות בעברית המופיעים בלקסיקון, והאחר לרשימת כל המקורות בלועזית. הרשימות הביבליוגרפיות נערכו לפי סגנון APA (American Psychological Association), המקובל במדעי החברה, בשינויים קלים.

אברהם אבן-שושן (1977) כותב בהקדמה ל"המלון החדש" כי "עד שהגיע המחבר לסיומו של הכרך האחרון בדפוס, כבר נצטבר באמתחתו אוצר רב ומגוון של מונחים ותצורות-לשון חדשים שלא הוכנסו למילון" (עמ' ז'). הדבר הוביל להוצאת כרך מילואים, שלא הצליח למנוע את הצורך בהוצאה מחודשת של המילון כולו מקץ שנים אחדות. טכנולוגיית המחשב פטרה את כותבי המילונים, הלקסיקונים והאנציקלופדיות מ"עונש" זה.

רוברט ליו וגיל מוריס דה סכרייוור (Lew & de Schryver, 2014) מבחינים בין מילונים אלקטרוניים, מילונים דיגיטליים ומילונים מקוונים. למילונים אלקטרוניים יש גם חומרה, כלומר אפשר לאחוז במילון, לארוז אותו וכן הלאה; מילון דיגיטלי מופיע כתוכנה בלבד, ומכאן שאפשר לעבוד עם המילון לאחר שהותקן במחשב, ללא כל צורך בחיבור לאינטרנט; ואילו מילון מקוון הוא מילון באינטרנט. בקבוצה שלישית זו הם כוללים את המילונים הניתנים להורדה ולהתקנה במכשירים הניידים. לפי הבחנה זו, לקסיקון שראל הוא לקסיקון מקוון. בהיותו לקסיקון מקוון נפתחים אופני שימוש חדשים.

הערכים בלקסיקון שׂראל ניתנים לעדכון גם לאחר שפורסמו באתר, וכן אפשר להוסיף ערכים במספר בלתי מוגבל. הלקסיקון מרושת בקישורים פנימיים מערך לערך, ומכל ערך לרשימות הביבליוגרפיות. כמו כן יש קישורים חיצוניים מהרשימות הביבליוגרפיות למאמרים באינטרנט, הפתוחים לגישה חופשית. במקרים שנדרשת הפניה לערכים שנכתבו אך עדיין לא הועלו לאתר, נרשם בסוגריים ע"ע ושם הערך, למשל (ע"ע משלב). כשיועלה הערך משלב, ייעשה קישור מן המילה "משלב" אל הערך משלב, ללא ציון ע"ע.

חיפוש הערכים נעשה על ידי הקלדת המונח המבוקש במלבן החיפוש למעלה מימין, מה שמייתר את הצורך בסידור אלפביתי, ונמנע הצורך בחיפוש מייגע. לכל ערך נוספו תוויות (מילות מפתח) המקלות על החיפוש. כלל התוויות המופיעות בצד ימין של המסך מסודרות לפי שכיחות, כשהתווית השכיחה ביותר מופיעה ראשונה ובגופן גדול. כדי להקל את קריאת הערכים על מסכי המחשב והמכשירים הניידים מוגשים הערכים בפסקאות קצרות מהמקובל בספר מודפס. הלקסיקון המקוון מאפשר למנהלי האתר מעקב אחר מצב הכניסות לאתר, ומספק נתונים וניתוחים סטטיסטיים על הכניסות לערכים השונים. נתונים אלו עשויים לסייע בהמשך פיתוח הלקסיקון.

הלקסיקון נקרא על שם ד"ר צבי שׂראל, ממניחי יסודות הבלשנות המודרנית בעברית ומייסד כתב העת "חלקת לשון". שׂראל יזם את בניית הלקסיקון, וכיוון מלכתחילה להוציאו בפלטפורמה דיגיטלית, מה שהסתייע בסופו של דבר. הוא כתב מאה ערכים. חברו אליו בדרכו ד"ר יצחק שלזינגר ופרופ' מאיה פרוכטמן הן בכתיבת ערכים והן בהצגת הלקסיקון בכנסים בינלאומיים. לאחר מכן הוזמנה להשתתף במיזם כותבת שורות אלו, ומאוחר יותר הצטרפה אלינו ד"ר חיה פישרמן כעורכת משנה, שתרומתה רבה ביותר בעריכת הערכים ובהעלאתם לרשת. בתחתית כל ערך כתוב שמו של מחבר הערך. רשימת מחברי הערכים נמצאת בכל דף בצד ימין, מסודרת לפי מספר הערכים שתרמו המחברים ללקסיקון בסדר יורד, ועל כן ד"ר צבי שראל, שכתב את מספר הערכים הרב ביותר, הוא הראשון ברשימה.

תודתי נתונה מעומק לבי לחברים הנכבדים מאיה פרוכטמן ויצחק שלזינגר על שיתוף הפעולה, לחיה פישרמן על התגייסותה למאמץ המשותף ולמירי מעוז, רונית הורביץ ועתליה רוזנברג מהוצאת אסיף, על הנכונות לסייע לקידום האתר.

תקוותנו שהלקסיקון המקוון, "לקסיקון שראל למונחי טקסט, עריכה, שיח וסגנון", יביא תועלת למחקר ולציבור המתעניינים, ויגשים במלואו את חלומו של ד"ר צבי שראל.

אסיה שרון

מקורות

אבן-שושן, א' (תש"ל). המילון החדש. ירושלים: קרית ספר.

כהן, א', ינאי, י' וניר, ר' (תשמ"ו). מילון מונחים בבלשנות שימושית: עברי–אנגלי. ירושלים: אקדמון.

פרוכטמן, מ', שלזינגר, י' ושראל, צ' (2008, יוני). מתווה לחיבור מילון מונחים בבלשנות. הרצאה בכנס ה-26 של איגוד הפרופסורים לעברית (National Association of Professors of Hebrew, NAPH), מונטריאול, קנדה.

שורצולד-רודריג, א' וסוקולוף, מ' (תשנ"ב). מילון למונחי בלשנות ודקדוק. אבן יהודה: רכס.

שרון, א' וצבר בן יהושע, נ' (2009). "ליצור את החיבור הראוי בין יצירה, יוצר, לשון תקינה וקורא": מטרות של עורכים לשוניים – צרכים וסתירות. העברית ואחיותיה, ח–ט, עמ' 118–93. http://www.assif-pub.com/image/users/156741/ftp/my_files/editorsarticle.pdf?id=3745254

Bisaillon, J. (2007). Professional editing strategies used by six editors. Written Communication, 24(4), 295-322.

Lew, R., & De Schryver, G.-M. (2014). Dictionary users in the digital revolution. International Journal of Lexicography, 27(4), 341–359. doi:10.1093/ijl/ecu011

דרכי התקשרות: assif.pub@gmail.com 054-4441746

רשימת המונחים

אוסטין

אופנות

אוקסימורון

אוריינות

אטימולוגיה

אידיולקט

אירוניה

אירוע תקשורתי

אלוזיה

אסטרטגיות קריאה

ארכאיזם

אתנו-מתודולוגיה

בדיחה

בחירה סגנונית

בינוני

בין-טקסטואליות

בלוג

בלשנות דיאכרונית

בלשנות הטקסט

בלשנות יישומית

בלשנות מעמתת

בלשנות סינכרונית

גזירה

גזירה לאחור

גרייס

גרירה

דה-סוסיר

דחיסות מילונית

דחיסות תחבירית

דיאלקטולוגיה

דיגלוסיה

דינמיות וסטטיות

דקדוק מתאר

דקדוק פוסקני

האסכולה הבלשנית של פראג

האסכולה הבלשנית של לונדון

האקדמיה ללשון העברית

הבנת הנקרא

הגהה

הומור

היפרטקסט

היקרות

היקש

הכינויים

הלחם

הלימות לשונית

המכתב כסוגה ספרותית

המללה

המשולש הרטורי של אריסטו

הקשר

הרכב

ז'רגון

חומסקי

חזית ורקע

חידוש ונתון

חינוך לשוני

חלקי דיבר

חקר השיח

חשיבה ביקורתית

טיפולוגיה של טקסטים

טקסט מפעיל

טקסט נורמה

טקסט סמוי

טקסט קנוני וטקסט פופולרי

טקסט, שיח

יאקובסון

ידע הלשון

ידע קודם, ידע עולם

יומן אישי כסוגה ספרותית

יחידת שיח מזערית

יחסים לוגיים

יידוע

כיווני התקדמות בקריאה

כינויים

כשירות לשונית

כשירות תקשורתית

כתיב

לכידות

לעז בעברית המודרנית

לשון אנליטית

לשון בינונית

לשון המונית

לשון הספרות העברית המודרנית

לשון העיתונות

לשון ילדים

לשון ילידית

לשון משותפת

לשון נקייה

לשון סגי נהור

לשון סינתטית

לשון שוליים

לשונות מיוחדות

מארג הטקסט

מבנה המקרו

מבנה רטורי

מבעי חלל

מגביר

מובאה וציטוט

מוטו

מוספית

מוספית מילונית

מטא-לשון, מטה-שפה

מטרת השיח

מידע וידע

מילה המונית

מילות חיבור

מילות טאבו

מילות יחס

מילות שעבוד

מילת גג

מילת תבנית ומילת תמנית

מילת תוכן

מילת תפקוד

מיקרוסטיליסטיקה

מכבסת מילים

מעינות

מפורשות

מקרוסטיליסטיקה

משל

משלב

משלב תקני

משמעות והשתמעות

מתאר פעולה

מתחמים סותמים

נונסנס

נטייה

ניתוח השיחה

נתון וחידוש

סאטירה

סוגה

סוגל סגנוני

סוציולינגוויסטיקה

סוציולקט

סטיליסטיקה כמותית

סכמות קוגניטיביות

סלנג

ספרות הילדים ולשונה

סרל

עובדה ודעה

עודפות

עולם השיח

עומס קוגניטיבי

עזרי ניווט

עיבוד

על-תקינות, תת-תקינות

ערוצי תקשורת

עריכה

עריכה לשונית, עריכת לשון

עריכה עצמית

פארא-לשון

פועל

פורמליות הנסיבות

פורמליות של טקסט

פידג'ין

פיסוק

פעולות דיבור

פרופוזיציה

פתגם

צופן, הצפנה ופענוח

צירוף כבול

קבילות לשונית

קדם-הנחות

קהל יעד

קורפוס

קישוריות

קריאול

קריאות, מבחני קריאות

קשרי שיח

רבדים בלשון

רובד לשוני

רטוריקה

שאילה זרה

שונות לשונית

שורש

שורש תנייני

שיח אינטראקטיבי

שיח אקדמי

שיח בפשקווילים

שיח היצגי

שיח טיעוני

שיח לימודי

שיח מעורב

שיח מקוון

שיח נרטיבי

שיח פוליטי

שיח שבשתיקה

שיח תיאורי

שיח תרפויטי

תיהלוך הטקסט

שם עצם

שם פועל

שם פעולה

שם תואר

שפה שנייה

תואר פועל

תורת הסגנון

תזוזה קטגוריאלית

תחדיש

תיקון-יתר

תכנון לשון

תמה ורמה

תמניות ותבניות

תעביר

תעצים

תעקיף

תעתיק

תפקודי התקשורת של הלשון

תקינות לשונית

תקציר

תקשורת

תקשורת וחינוך

ביבליוגרפיה לועזית

Abadikhah, S., Yasami, F. (2014). Comparison of the effects of peer- versus self-editing on linguistic accuracy of Iranian EFL Students. The Southeast Asian Journal of English Language Studie, 20(3), 113–124.

Altun, A. (2000). Patterns in cognitive processes and strategies in hypertext reading: A case study of two experienced computer users. Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 9(1), 35–55.

Amidon, E., & E. Hunter (1966). Improving teaching: Analyzing verbal interaction in the classroom. New York: Holt, Rinehart & Winston.

Aouladomar, F. (2005). A Preliminary analysis of the discursive and rhetorical structure of procedural texts. http://w3.erss.univ-tlse2.fr/sem05/proceedings-final/16-Aouladomar.pdf

Austin, J. L. (1962). How to do things with words. Oxford University Press.

Bakhtin, M. (1973). Problems of Dostoevsky's poetics (R. W. Rotsel, Trans.). Ann Arbor: Ardis.

Bakhtin, M. (1990). Art and answerability (V. Liapunov, Trans.). In M. Holquist & V. Liapunov (Eds.), Art and answerability: Early philosophical essays by M. M. Bakhtin (Vol. 9). Austin: University of Texas Press.

Barbe, K. (1995). Irony in Context. Amsterdam: John Benjamin Publishing House.

Barthes, R. (1977). The death of the author. In S. Heath (Ed. & Trans.), Image, music, text. New York: Farrar, Straus, and Giroux.

Bartlett, F. C. (1932). Remembering. London: Cambridge University Press.

Barton, J., & D. M. Sawyer (2003–2004). Our students are ready for this: Comprehension instruction in the elementary school. The Reading Teacher, 57(4), 334.

Bellack, A. A., Kliebard, H. M., Hyman, R. T., & Smith, F. L. Jr., (1966). The language of the classroom. New York: Teachers College, Columbia University.

Bergenholtz, H., & Tarp, S. (1995). Basic Issues in Specialized Lexicography. In H. Bergenholtz & S. Tarp (Eds.), Manual of specialized lexicography: The preparation of specialized dictionaries (28–31). Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins Press.

Boweler, P., (2002 [1979]. The superior person's book of words. Oxford University Press.

Bernstein, B. (1964). Elaborated and restricted codes. In J. Gumperz, & D. Hymes (Eds.), The ethnography of communication. American Anthropologist 66(2), 55–69.

Bernstein, B. (1971). Class, codes and control vol. 1: Theoretical studies towards a sociology of language. London: Routledge & Kegan Paul.

Biber, D., Conrad, S., & Reppen, R. (1998). Corpus Linguistics: Investigating Language Structure and Use. Cambridge University Press.

Bisaillon, J. (2007a). Professional editing: Emphasis on the quality of a text and its communicative effectiveness. In D. Alamargot, P. Terrier & J. M. Cellier (Eds.), Written documents in the workplace (pp. 75–93). Amsterdam.

Bisaillon, J. (2007b). Professional editing strategies used by six editors. Written Communication, 24(4), 295–322.

Bizzell, P. (1992). Academic Discourse and Critical Consciousness. Pittsburgh and London : University of Pittsburgh.

Blum-Kulka, S. (1997). Dinner talk: Cultural patterns of sociability and socialization in family discourse. Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.

Boechler, P. M., & M. R. W. Dawson (2002). Effects of navigation tool information on hypertext navigation behavior: A configural analysis of page-transition data. Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 11(2), 95–115. http://www.editlib.org/N10822

Bonheim, H (1982). The narrative modes: Techniques of the short story. Cambridge University Press.

Boswood, T. (1954). Communication for specific purposes establishing the communicative event as the focus of attention in ESP. http://sunzi1.lib.hku.hk/hkjo/view/10/1000070.pdf

Brewer, W. F. (1980). Literary Theory, Rhetoric, and Stylistics: Implications for Psychology. In R. Spiro, B. C. Bruce, & W. F. Brewer (Eds.), Theoretical issues in reading comprehension (pp. 221–244). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.

Britain, D. (2008) Sociolinguistic dialectology: Introduction to dialectology. Subject centre for languages, linguistics and area studies. http://www.llas.ac.uk/resources/gpg/964

Brookes, W., & Goodwyn, A. (1998). Reading Online. A paper presented at the BERA Conference at Queens University, Belfast (Summer). www.readingonline.org

Brown, G. T. L. (2003). Searching informational texts: Text and task characteristics that affect performance Reading Online. http://www.readingonline.org

Brown, G., & G. Yule (1983). Discourse Analysis. Cambridge: Cambridge University Press.

Brumark, A. (2006). Non-observance of Gricean maxims in family dinner table conversation. Journal of Pragmatics, 38(8), 1206–1238.

Brumfit C. J. (1991). Applied linguistics in higher education: Riding the storm. BAAL Newsletter 38, 45–49.

Brumfit, C. J. (1995/6). Theoretical practice: Applied Linguistics as pure and practical science. AILA Review 12, 18–30.

Carpenter, P. A., & M. A. Just (1986). Cognitive processes in reading. In J. Orasanu (Ed.), Reading comprehension: From research to practice (11–30). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.

Carter, L. (2003). Argument in hypertext: Writing strategies and the problem of order in a nonsequential world. Computers and Composition, 20, 3–22.

Chafe, W. L. (1977). Creativity and verbalization and its implications for the nature of stored knowledge. In R. O. Freedle (Ed.), Discourse processes: Advances in research and theory (Volume 1, Discourse Production and Comprehension, 41–55). Norwood, NJ: Ablex.

Chaika, E. (1989). Language: The social mirror). New York: Newbury House Publishers.

Chatman, S. (1990) Coming to terms: The rhetoric of narrative in fiction and film. Ithaca, NY: Cornell University Press.

Chiaro, D. (1992). The language of jokes: Analyzing verbal play. London: Routledge.

Chomsky, N. (1968). Language and Mind. New York: Harcourt, Brace and World.

Christen, W. L., & T. J. Murphy (1991). Increasing comprehension by activating prior knowledge (Research Report). ERIC Clearinghouse on Reading, English, and Communication, Digest #61.

Christensen, M. (1994). Variation in spoken and written Mandarin narrative discourse. Unpublished Ph. D. Dissertation, Ohio State University.

Clark, H. H., & Gerrig, R. J. (1984). On the pretense theory of irony. Journal of Experimental Psychology: General, 113(1), 121-126.

Cockcroft. J. D. (2000). Literacy and illiteracy. Grolier Multimedia Encyclopedia. New York: Grolier.

Coiro, J. (2003). Reading comprehension on the Internet: Expanding our understanding of reading comprehension to encompass new literacies. The Reading Teacher, 56, 458–464.

Connolly, W. E. (1993). The terms of political discourse. NJ: University of Princeton.

Dale, E., & Chall, J. S. (1949). The concept of readability. Elementary English, 26, 19–26.

Dascal, M., & Weizman, E, (1987). Contextual exploitation of interpretation clues in text understanding: An integrated model: In J. Verschueren & M. Bertucelli-Papi (Eds.), The pragmatic perspective (pp.31–46). Amsterdam: Benjamins.

David, L., & Uhrenholdt, K. (2010). The family dinner: Great ways to connect with your kids. Kindle Books.

Davis, N. E, & Roblyer, M. D. (2005). Preparing teachers for the "schools that technology built': Evaluation of a program to train teachers for virtual schooling. Journal of Research on Technology in Education, 37(4), 399–409.

de Beaugrande, R. (1997). The Story of Discourse Analysis. In T. A van Dijk. (Ed.), Discourse as Structure and Process, London: Sage Publications, pp. 35–62.

de Beaugrande, R. A., & Dressler, W. (1981). Introduction to Text Linguistics. London: Longman.

de Saussure, F. (1959). Course in General Linguistics. New York: McGraw Hill.

Degand, L., & A. C. Simon (2006). Minimal discourse units: Can we define them, and why should we? Université catholique de Louvain, Centre for Text and Discourse Studies.

Delfino, M., & D. Persico (2007). Online or face-to-face? Experimenting with different techniques in teacher training. Journal of Computer Assisted Learning, 23(5), 351–365.

Derrida, J. (1978). Structure, sign and play in the discourse of the human sciences: Writing and difference. Chicago: Chicago University Press.

Downes, S. (2002). New definition of literacy?

http://www.internettime.com/blog/archives/000412.html

Ellis, D. G. (1992). From language to communication. Hillsdale NJ: Lawrence Erlbaum.

Enkvist, N. E. (1990). Stylistics, text linguistics and text strategies. Hebrew Linguistics, 28–30 (English section), vii–xii.

Even-Zohar, I. (1990). Translations and transfer. In Polysystem Studies (a special issue of Poetics Today , 11(1), 78–73.

Fairclough, N. (1992). Discourse and social change. Cambridge: Polity Press.

Fairclough, N., & Vodak, R. (1997). Critical discourse analysis. In T. A. van Dijk (Ed.), Discourse as social interaction (pp. 258–284). London: Sage Publications.

Farjeon E. (1953).The Glass slipper. Oxford University Press.

Fetzer, A., & Weizman, E. (2006). Issues in the study of political discourse: An introduction. pragmatic aspects of political discourse in the media. Journal of Pragmatics, 38, 1–11.

Fishman, Joshua A. (1965). Yiddish in America: Socio-linguistic description and analysis. Bloomington: Indiana University Press; The Hague, Netherlands: Mouton.

Fishman, Joshua A. (1968). 1966. Language loyalty in the United States: the maintenance and perpetuation of non-English mother tongues by American ethnic and religious groups. The Hague: Mouton.

Fishman, J. A. (1968). Readings in the sociology of language. The Hague, Paris: Mouton.

Fishman, J. A. (1972). The sociology of language: an interdisciplinary social science approach to language in society. Rowley, Mass.: Newbury House

Fishman, J. A. (1991). Reversing language shift: Theoretical and empirical foundations of assistance to threatened languages. Clevendon, UK: Multilingual Matters Ltd.

Fishman, J. A. (2001). From theory to practice (and vice versa): Review, reconsideration and reiteration. In Joshua A. Fishman (Ed.), Can Threatened Languages be Saved? (pp. 451-483). Berlin: Mouton de Gruyter.

Fludernik, M. (2000). Genres, text types, or discourse modes? Narrative modalities and generic categorization. Style, 34(2), 274–292.

Frank, D. A. (1997). The new rhetoric, Judaism, and post-enlightenment thought: The cultural origins of Perelmanian philosophy. Quarterly Journal of Speech, 83(3), 311–331. doi: 10.1080/00335639709384188

Frehan, P. (1999). Beyond the sentence: Finding a balance between bottom-up and top-down reading approaches. The British Council, Tokyo. http://langue.hyper.chubu.ac.jp/jalt/pub/tlt/99/jan/frehan.htm

Fry, E. (1968). Readability formula that saves time. Journal of Reading, 11, 513–516.

Gardner, J. A. (2007). Legal argument: The structure and language of effective advocacy (2nd ed.). New York: Lexis Nexis.

Garfinkel, H. (1967). Studies in ethnomethodology. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.

Geisler, C. (1994). Academic literacy and the nature of expertise. NJ: Lawrence Erlbaum Associates.

Genette, G. (1992) The architext: An introduction (trans. J. E. Lewin). Berkeley: University of California Press.

Gil, D. (2008). Para-linguistic usages of clicks. In M. Haspelmath, M. Dryer, D. Gil, & B. Comrie (Eds.), The world atlas of language structures (Ch. 142). Munich: Max Planck Digital Library. http://wals.info/feature/142

Giora, R. (1995). Irony. In J. Blommaert & C. Bulcaen (Eds.), Handbook of Pragmatics. Amsterdam/Philadelphia: John Benjamin Publishing House.

Goelman, H. (1982). Selective attention in language comprehension: Children’s processing of expository and narrative discourse. Discourse Processes, 5, 53–72

Goodley, A. J., Carpenter, B. D., & Werner, C. A. (2007). "I'll speak in a proper slang": Language ideologies in a daily editing activy. Reading Research Quarterly, 42(1), 100–131.

Goodman, K. S. (1971). Psycholinguistic universals in the reading process. In P. Pimsleur, & T. Quinn (Eds.), The psychology of second language reading (pp. 135–142). Cambridge University Press.

Grice. H. P. (1975). Logic and conversation. In P. Cole, & J. L. Morgan (Eds.), Speech Acts, 3 (41–58). New York: Academic Press.

Grice, H. P. (1975). Logic and conversation. In P. Cole & J. L. Morgan (Eds.), Syntax and Semantics, 3, Speech Acts (pp. 113–127). New York.

Gulich, E., & Raible, W. (1977). Linguistische textmodelle. Munich: Fink.

Haller, S. M., & S. C. Shapiro (1996). IDP – An interactive discourse planner. In Trends in Natural language generation: An artificial intelligence perspective. Lecture Notes in Computer Science. 1036, 144–167. doi: 10.1007/3-540-60800-1_28

Halliday, M. A. K., & Hasan, R. (1976). Cohesion in English. London: Longman.

Harwood, N., Austin, L., & Macaulay, R., (2009). Proofreading in a UK university: Proofreaders’ beliefs, practices, and experiences. Journal of Second Language Writing, 18(3), 166–190.

Harwood, N., Austin, L., & Macaulay, R., (2010). Ethics and integrity in proofreading: Findings from an interview-based study. English for Specific Purposes, 29(1), 54–67.

Harwood, N., Austin, L., & Macaulay, R., (2012, May). Cleaner, helper, teacher? The role of proofreaders of student writing. Studies in Higher Education, 37(5), 569–581.

Hatch. E. (1992). Discourse and language education. Cambridge University Press.

Herman, Simon N. (1961). Explorations in the social phycology of language choice. Human Relations, 14, 29–46.

Hinds, J. (1979) Organizational patterns in discourse. In T. Givón (Ed.), Syntax and Semantics, 12: Discourse and Syntax (pp. 135–157). New York: Academic Press.

Hirsch, E. D. (2003). Reading comprehension requires knowledge of words and the world. American Educator, 27(1), 10–13, 16–22, 28–29, 48. http://www.aft.org/pdfs/americaneducator/spring2003/AE_SPRNG.pdf

Holmes, J. (2001). Introduction to sociolinguistics (2nd ed.). London: Longman.

Honeycutt, L. (1994), What Hath Bakhtin wrought? toward a unified theory of literature and composition. www.public.iastate.edu/~honeyl/bakhtin/thesis.html

Hoover, M. L. (1997). Effects of textual and cohesive structure on discourse processing. Discourse Processes, 22(2), 193–220.

Hovy, E. H. (1995). The multifunctionality of discourse markers. Presented at the Workshop on Discourse Markers. Egmond-aan-Zee, The Netherlands.

Huddlestone, R. (1986). Introduction to the Grammar of English. Cambridge Textbooks in Linguistics. Cambridge: Cambridge University Press.

Hudson, R. A. (1981). Sociolinguistics. Cambridge University Press.

Hurford, J. R., & B. Heasley (1983). Semantics: A coursebook. Cambridge University Press.

Jakobson, R. (1960). Closing Statement: Linguistics and Poetics. In T.A Sebeok, Style in Language (pp. 350–377). Cambridge, MA: Press of Massachusetts Institute of Technology.

Johnson, K. (1979), Communicative approaches and communicative processes. In C. J. Brumfit, & K. Johnson (Eds.), The communicative approach to language teaching (pp. 192–205). Oxford University Press.

Juliana, L., & M. Claassens (2003). Biblical theology as dialogue: Continuing the conversation on Mikhail Bakhtin and Biblical theology. Journal of Biblical Literature, 122(1), 127–144. doi: 10.2307/3268094

Karval, L. N. (1997) Academy curricular exchange. Columbia Education Center Social Studies.

Kinneavy, J. L. (1971). A theory of discourse: The aims of discourse. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall.

Kintsch, W. (1977). Memory and cognition. New York: John Wiley.

Kist, W. (2000). Beginning to create the new literacy classroom: What does the new literacy look like? Journal of Adolescent & Adult Literacy, 43(8), 710–718.

Knowles, E. & Eliot, J (1991). The Oxford dictionary of new words. Oxford University Press.

Kristeva, J. (1986). Word, dialogue and novel. In Toril Moi (Ed.), The Kristeva reader (pp. 34–61). New York: Columbia University Press.

Kruger, H., & Bevan-Dye (2010). Guidelines for the editing of dissertations and thesis: A survey of editors' preceptions. Applied language studies, 28(2), 153–169.

Kurland, D. (2000). How the language really works: The fundamentals of critical reading and effective writing. www.criticalreading.com

Labov, W. (1994). Principles of Linguistic Change (Vol. 1). Oxford: Blackwell.

Labov, W., & D. Fanshel (1977). Therapeutic Discourse. New York: Academic Press.

Larsen, R. R. (1999). Organizing information: Metadata and controlled vocabularies [PowerPoint slides]. http://people.ischool.berkeley.edu/~ray/Affiliates98/sld005.htm

Leu, D. J. (2001). Internet project: Preparing students for new literacies in a global village. The Reading Teacher, 54, 568–585.

Livnat, Z. (2003). On verbal irony and types of echoing. Working Paper in Linguistics, 57, 71–81. London: University College London.

Livnat, Z. (2010). Quantity, truthfulness, and ironic effect. Languages Sciences, 33, 305–315.

LLAS Subject center for languages, linguistics and area studies (2016). http://www.llas.ac.uk/resources/gpg/964

Longacre, R. E. (1979). The Paragraph as a Grammatical Unit .Syntax and Semantics 12, 115–133.

Loos, E. E., Anderson, S. Day, D. H. Jr. Jordan P. C., & Wingate, J. D. (2004). What is contrastive analysis? Glossary of Linguistic Terms. SIL International. http://www.sil.org/linguistics/GlossaryOfLinguisticTerms/WhatIsContrastiveAnalysis.htm

Lyons, J. (1981). Language and linguistics: An introduction. Cambridge University Press.

Macnamara, John (1967). (a) The problem of bilingualism; (b) The bilingual's linguistic performance. The Journal of Social Issues, 23(2), 58–77.

Malinowski, B. (1923). The problem of meaning in primitive languages: Supplement I. In C. K. Ogden, & I. A. Richards (Eds.), The meaning of meaning (pp. 296–335). New York: Harcourt, Brace and Company.

Martin, H. M. (1990). Bloomsbury good words guide: Answers everyday language problems. London: Bloomsbury.

Martin, J. R. (1998). Discourse of science: Recontextualisation, genesis, intertextuality and hegemony. In J. R. Martin, & R. Veel (Eds.), Reading science: Critical and functional perspectives on discourses of science. (3–14). London: Routledge.

McGregor, S. L. T. (2004). Critical discourse analysis: A primer. http://www.kon.org/archives/forum/15-1/mcgregorcda.html

McLuhan, M. (1964). Understanding Media. London: Routledge.

Medwell J., & Wray, D. (1998). Effective teachers of literacy. http://www.warwick.ac.uk/staff/D.J.Wray/ETL/report.html

Meyer, K. A. (2010). a study of online discourse at the chronicle of higher education. Innovative Higher Education, 35, 143–160.

Miall, D. S. (1999). The resistance of reading: Romantic hypertext and pedagogy. Romanticism. Romanticism on the Net 16. doi:10.7202/005886ar

Mioduser, D., & Nachmias, R. (2002). WWW in Education: An overview. In H. H. Adelsberger Kinshuk, J. M. Pawlowski, & D. Sampson (Eds.), Handbook on information technologies for education and training (pp. 23–43). Berlin, Heidelberg, New York: Springer.

Murie, R. (1997). Building editing skills: Putting students at the center of the editing process. New Directions for Teaching and Learning, 70, 61–68.

NCLRC – National Capital Language Resource Center (2016). The Essentials of Language Teaching. http://nclrc.org/essentials

Nickell, L. (1997). Distinguishing fact and opinion. Columbia Education Center, Social Studies. http://ofcn.org/cyber.serv/academy/ace/soc/cecsst/cecsst161.html

Nielsen J. (2007). Life-long computer skills. http://www.useit.com

Nunan, D. (1993). Introduction to discourse analysis. London: Penguin Books.

O'Grady, W., Dobrovolsky, M., & M. Aronoff (1993). Contemporary linguistics. New York: St Martin Press.

Olson, D. R. (1994). The world on paper: The conceptual and cognitive implications of writing and reading. Cambridge University Press.

Ott, B., & C. Walter (2000). Intertexuality: Interpretive practice and textual strategy. Critical Studies in Media Communication, 17(4), 429– 446. Retrieved from https://dspace.library.colostate.edu/bitstream/handle/10217/60071/Intertextuality_Ott_Walter.pdf?sequence=1

Peck, C. (2010). Improving the readability of technical papers by studying paragraph cohesion. SIL Forum for Language Fieldwork 2010-003. http://www-01.sil.org/silepubs/Pubs/52750/SILForum2010-003.pdf

Petrina, S. (2002). The politics of research in technology education: A critical content and discourse analysis of the journal of technology education, volumes 1–8. Journal of Technology and Design Education, 10, 181–206.

Pomerantz, A., & B. J. Fehr (1997). Conversation analysis: An approach to the study of social action as sense making practices. In T. A. van Dijk, (Ed.), Discourse as social interaction (pp. 64–91). London: Sage Publications.

Price, J., & Price, L. (2004). The Communication Circle. http://www.WebWritingThatWorks.com

Quirk, R., & Greenbaum, S. (1973). A university grammar of English (pp. 408–429). Harlow: Longman.

Ragan, A. (Ed.) (2005). Teaching the academic language of textbooks: A preliminary framework for performing a textual analysis. Outlook, English Language Lerner.

Ravid, D., & Tolchinsky, L. (2002). Developing linguistic literacy: A comprehensive model. Journal of Child Language 29, 419–448.

Richardson, B. (2000). Recent concepts of narrative and the narratives of narrative theory. Style, 34(2), 168–175.

Rogers, R. (2002). Between contexts: A critical discourse analysis of family literacy, discursive practices, and literate subjectivities. Reading Research Quarterly, 37(3), 248–269.

Rogers, R., Malancharuvil-Berkes, E., Mosley, M., Hui, D., & O’Garro Joseph, G. (2005). Critical discourse analysis in education: A review of the literature. Review of Educational Research, 75(3), 365–416.

Roschelle, J. (1995). Learning in interactive environments: Prior knowledge and new experience. http://www.exploratorium.edu/IFI/resources/museumeducation/priorknowledge.html

Rosenkrantz, L., & Redmond, S. (1995). The Last Word on First Names. Canada: St. Martin’s Paperbacks.

Rumelhart, D. E. (1980). Schemata: The building blocks of cognition. In R. J. Spiro, B. C. Bruce, & W. F. Brewer (Eds.), Theoretical issues in reading comprehension (pp. 33–58). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.

Sadler, C. L. (2009). Examining the changing role of professional editors in the workplace (Master's thesis). Meredith College, Raleigh, NC.

Sanders, T., & C. van Wijk (1996). PISA: A procedure for analyzing the structure of explanatory texts. Text, 16(1), 91–132.

Schiffman, H. F. (1999). Diglossia as a sociolinguistic situation. http://ccat.sas.upenn.edu/~haroldfs/messeas/diglossia/handbuk.html

Schiffrin, D. (1987). Discourse markers. Cambridge University Press.

Schiffrin, D. (1994). Approaches to discourse. Cambridge, Massachusetts: Blackwell.

Searle, J. (1969). Speech acts. Cambridge University Press.

Shuy, R. W. (1986). Changing linguistic perspectives on literature. In J. Orasanu, (Ed.), Reading comprehension: From research to practice (pp. 77–86). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.

Sinclair, J., & M. Coulthard (1975). Towards an analysis of discourse. Oxford University Press.

Slatin, J. M. (1990). Reading hypertext: Order and coherence in a new medium. College English, 52(8), 870–883.

Slembrouck, S. (2000). What is meant by "discourse analysis"?

http://www.umsl.edu/~wilmarthp/mrpc-web-resources/discourse-analysis.pdf

Smith, F. (1988). Joining the literacy club: Further essays in education. London: Heinemann.

Smith, M. (2010). Type/token ratios and the standardized type/token ratio. http://www.lexically.net/downloads/version5/HTML/index.html?type_token_ratio_proc.htm

Smith, M. R. (2006). Rhetoric theory and legal writing: An annotated bibliography. Journal of Association of Legal Writing Directors, 3, 129–144.

Speake, J. (1999). Oxford dictionary of Idioms. Oxford University press.

Spektor-Levy, O., Eylon, B., & Scherz, Z. (2008). Teaching communication skills in science: Tracing teacher change. Teaching and Teacher Education, 24(2), 462–477.

Sperber, D., & Wilson, D. (1981). Irony and the use-Mention distinction. In P. Cole (Ed.), Radical Pragmatics (pp. 39–50). New York: Academic Press.

Spires, H. A., Huntley-Johnson, L., & Huffman, L. E. (1993). Developing a critical reading stance toward text through reading, writing and speaking. Journal of Reading, 37(2), 114–122.

Tadros, A. (1994). Predictive categories in expository text. In M. Coulthard (Ed.), Advances in written English discourse (pp. 69–82). London: Routledge.

Taylor, C. V. (1979). The English of high school textbooks. Canberra: Australian Government Publishing Service.

Trudgill, P. (1983). Sociolinguistics: An Introduction to language and society. London: Penguin.

Valdivia, S. (2004). Communicative event (speech event): Textbooks (autonomy analysis). http://txtbks.blogspot.com/2004/11/communicative-event-speech-event.html

van Dijk, T. A. (1977). Text and context: Explorations in the semantics and pragmatics of discourse. London: Longman.

van Dijk, T. A. (1979). Recalling and summarizing complex discourse. In W. Burghardt, & K. Holker (Eds.), Text Processing (pp. 49–118). Berlin-New York: Walter de Gruyter.

van Dijk, T. A. (1980). Macrostructures: An interdisciplinary study of global structures in discourse, interaction and cognition. Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.

van Dijk, T. A. (1997). Discourse as social interaction. London: Sage Publication.

Vicker, B. (2004). Communicative functions. Bloomington. In Indiana Resource Center for Autism.

Wardaugh, R. (1986). An introduction to sociolinguistics. New York: Basil Blackwell.

Watts, R. J. (1991). Power in family discourse. Berlin: Mouton de Gruyter.

Webber, B. L. (1980). Syntax beyond the Sentence: Anaphora. In R. Spiro, B. C. Bruce, & W. F. Brewer (Eds.), theoretical issues in reading comprehension (pp. 141–164). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum.

Weber, J. (2007), Thinking spatially: New literacy, museums, and the academy.

Educause Review, 42(1), 68–69. http://creativecommons.org/licenses/by-nc-nd/2.5

Widdowson, H. G. (1979). Explorations in Applied Linguistics. Oxford University Press.

Wilkins, D. A. (1979). Grammatical, situational and notional syllabuses. In C. J. Brumfit, & K. Johnson (Eds.), The communicative approach to language teaching. Oxford University Press.

Woodward-Kron, R. (2008). More than just jargon: The nature and role of specialist language in learning disciplinary knowledge. Journal of English for Academic Purposes 7(4), 234–249.

Zeeman, L., Poggenpoel, M., Myburgh, C. P. H., Van der Linde, N. (2002). An introduction to a postmodern approach to educational research: Discourse analysis. Education, 123(1), 96–102. http://www.umsl.edu/~wilmarthp/mrpc-web-resources/AN-INTRODUCTION-TO-A-POSTMODERN-APPROACH-TO-EDUCATIONAL-RESEARCH--DA.pdf

אסיף הוצאה לאור ומרכז כתיבה ועריכה